BEE | חינוך לסביבה הבנויה | רקע ומטרות

ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם וצפויה בשנת 2050 להפוך למדינה הצפופה במערב.  כבר היום יותר מ- 90% מתושבי מדינת ישראל מתגוררים בערים, ונתון זה אף צפוי לגדול בשנים הבאות. תהליכי פיתוח במרחב הכפרי לצד התחדשות עירונית אינטנסיבית תשנה באופן דרמטי את המרחב בו אני חיים. מכאן כי שיפור איכות החיים בעיר ובמרחב הבנוי היא נושא ליבה אסטרטגי עבור מדינת ישראל.

כשליש מכלל האוכלוסיה בישראל הם ילדים. הילדים הם משתמשים מרכזיים במרחב הציבורי, אולם לרוב קולם וצרכיהם אינם נשמעים. על מנת להתמודד עם אתגרי התכנון העתידיים עלינו לפתח בקרב דור העתיד אוריינות תכנונית: באמצעות הקניית ידע וכלים להבנת המרחב הפיסי והכרות עם שפת התכנון, על מנת שזו תהפוך לידע בסיסי כמו ידיעת הא'-ב'. בעולם כולו מתחזקות מגמות של תושבים וקהילות השותפים לתהליכי תכנון מקומיים. נקודת המבט של הילדים את המרחב והעולם הינה משמעותית ביצירת ערים טובות לא רק לילדים אלא לכלל המשתמשים במרחב.

חינוך לסביבה הבנויה (Built Environment Education (BEE מטרתו הפניית מבט ופיתוח המודעות וההבנה בקרב ילדים ובני נוער לנושאי תכנון והסביבה הבנויה, ולתהליכים המעצבים אותה. מטרתו לאפשר לילדים ולבני נוער לגבש מערך ערכים ודעות עצמאיות, ולאפשר להם שותפות ולקיחת אחריות אזרחית חברתית וסביבתית.

חינוך לסביבה הבנויה חושף ילדים ובני נוער לטווח האפשרויות האינסופיות בלמידה חווייתית רלוונטית ורב תחומית ולמגוון האפשרויות לשיתופי פעולה בין תחומי דעת שונים. תהליכי ההתבוננות והלמידה מעודדים חשיבה יצירתית ודמיון, ומפתחים אוריינות וביקורתית מרחבית ותרבותית. העיסוק בנושאי הסביבה הבנויה ומשימות מבוססות תכנון מעודד חשיבה חזותית ולא ליניארית, ומפתח מיומנויות מחקר עצמאי ופתרון בעיות מורכבות.

ילדים ובני נוער בעלי כלים וגישה לידע בתחום, יכולים לשמש סוכני שינוי, הן כאזרחים ומשתמשים בהווה, והן כאזרחי המחר ומקבלי החלטות בעתיד. דרך מעורבות בתהליכי תכנון חזון עירוני, יוכלו בני הדור הצעיר להשמיע את קולם ולהשפיע על האסטרטגיות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות, המעצבות את הערים וסביבת חייהם.

על מנת לקדם את החינוך לסביבה הבנויה בישראל, נדרשת שותפות הדוקה בין כלל בעלי העניין- מקבלי החלטות וקובעי מדיניות לאומיים ומוסדיים, רשויות מקומיות, צוותי ההוראה ובתי ספר, חוקרים וסטודנטים מהאקדמיה, בתי ספר הורים משפחות וקהילות. לבתי הספר של המאה ה-21 תפקיד מרכזי בקידום סדר יום חברתי וסביבתי. הם כבר לא רק מוסדות לימוד, אלא גם מוקד לעשייה קהילתית רחבה. על החינוך לסביבה הבנויה להיות חלק אינטגרלי מההוויה החינוכית בהנכחת החשיבות והמשמעות של המרחב הבנוי על חיינו. בכוחם של בתי ספר, דרך החינוך לסביבה הבנויה, לעודד את השותפויות, לקדם את הדיאלוג וההקשבה לקולם ולצרכיהם של הילדים ובני הנוער, לחבר בין הקהילות לבין תהליכי תכנון מקומיים ולהוביל מעורבות תהליכי התכנון במרחב העירוני.

מטרות הפעילויות החינוכיות

  • פיתוח מודעות חושית למרחבים ולחללים בהם אנו נעים וחיים והבנת היחסים בין הסביבה הבנויה והטבעית לקשר בין פיתוח בר-קיימא ואיכות חיים.

  • הקניית אוריינות תכנונית, פיתוח שפה ואוצר המילים כדי לדון באיכויות של מרחבים, מבנים ומקומות.

  • פיתוח ההכרות וההערכה לסביבה הבנויה וחיזוק תחושת השייכות למקום, הזהות מקומית, התודעה והגאווה ביחס למרחב ולמורשת הבנויה בעבר ובהווה.

  • התנסות במתודולוגיות אנליטיות ופתרון בעיות בתהליך העיצוב והתכנון. שיפור יכולות עבודה בצוות, התבוננות, זיהוי בעיות ומציאת פתרונות יצירתיים.

  • ההזדמנות להתנסות בעבודות בטכניקות, צורות וחומרים. תרגול דמיון, רגישות, טעם סגנון וחשיבה ביקורתית.

  • גילוי האחריות והזכות בתכנון המרחב הבנוי, וכי התכנון הוא משימה אינטלקטואלית יצירתית של מחקר ועיצוב אשר לתוצריו השלכות על האנושות, התרבות, המורשת, הטבע והחברה.